החזון על הקיר, המציאות בשטח
- 28 באפר׳
- זמן קריאה 1 דקות
מכיר את הרגע שבו אתה מבין שכולם יודעים משהו שאתה לא?
זה קורה למנכ"לים הכי טובים. אתה רץ קדימה, מנהל משברים, דואג לצמיחה ולמספרים, ובטוח שהספינה נוסעת בדיוק בכיוון שתכננת. אתה בטוח שהעובדים שלך הם השגרירים הכי גדולים של המותג, ושבחוץ כולם מבינים בדיוק למה כדאי להצטרף אליכם.
ואז, בשיחה מקרית במסדרון או דרך מועמד מצוין שסירב להצעה, אתה פתאום קולט שיש פער. פער בין ה"חזון" שכתוב על הקירות לבין מה שאנשים מרגישים ביומיום.
זה לא שמישהו משקר לך, פשוט כשעסוקים בלשרוד את השוטף - מפתחים עיוורון מסוים. אתה בתוך התמונה, ולא יכול לראות את המסגרת. כולם רואים שהמלך קצת עירום, אבל אף אחד לא רוצה להיות זה שיגיד לך את זה באמצע ישיבת הנהלה.
המחיר של השקט הזה הוא הבעיה האמיתית. כשאתה לא מקבל את האמת מהשטח, אתה מקבל החלטות על "עיוור". אתה משקיע משאבים במקומות הלא נכונים, אתה מאבד אנשים טובים בלי להבין למה, ואתה
בונה מותג שקיים רק בראש שלך, בזמן שהשוק חווה משהו אחר לגמרי.
בסוף, מנכ"ל שלא פוגש את האמת של הארגון שלו בגובה העיניים, פשוט נשאר לבד בצריח.
לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיבוא מבחוץ, בלי אינטרסים פוליטיים ובלי פחד, ויניח מראה על השולחן. לא כדי לבקר, אלא כדי שתוכל לחזור להוביל מתוך ידיעה, ולא מתוך הנחות.
אם יש לך תחושה שהקשר בין מה שאתה רואה לבין מה שקורה בשטח התרופף קצת, אולי כדאי שנתחיל בלדבר על זה. פשוט, בלי פילטרים.
תגובות