top of page
בלי יסודות יציבים, טכנולוגיה נוצצת היא רק ארמון מחול...
הפיד מלא בפוסטים על בינה מלאכותית שמחליפה את האנושות כבר מחר בבוקר. אבל האמת היא שיש חברות שאפילו לא חושבות על זה כרגע. הן בתחילת הדרך, או קטנות ורוצות להישאר כאלה, או חברות שממש כרגע בשלב הצמיחה ומנסות לבנות עתיד מבוסס בשוק- מי בכלל פנוי לחשוב על AI בשלב הזה? הפוטנציאל הטכנולוגי חשוב והמחשבה על העתיד היא קריטית, וגם ייעול תהליכים - אלה לא מילים גסות, אבל חברה בצמיחה צריכה קודם כל לענות על שאלות קיומיות אחרות לפני שהיא בודקת את ג'מיני או קלוד: 1. מי האנשים שאני רוצה שיעבדו אצ
לפני יומיים (2)


כולם מדברים על AI אף אחד לא מדבר על רגש...
הפיד שלי מוצף באנשי AI שמפתחים בכל רגע נתון (כולל במקלטים ובממ"דים) פיתוחים חדשים וכלים שמבטיחים להחליף כלים ואפילו כאלה שאומרים שמפתחים את הכלים שיחליפו את הכלים שעוד לא פותחו וכן הלאה... אבל אני תוהה לגבי משהו אחד – האם לנשמה יש תחליף? ולא במובן הרוחני, אלא במובן הרגשי והפרקטי של המילה: האם יש תחליף לרוח יזמית? ה - AI יעזור עם הנתונים והמצגת, אבל האם הוא יחליף את האש בעיניים מול משקיעים? האם יש תחליף לדאגה כנה? ה - AI יכול להזכיר למנהל להתקשר לעובדת לשעבר לשאול לשלומה, אבל
6 במרץ


חומר למחשבה, בלוג ארגוני
bottom of page