רוב הבעיות בתקשורת ארגונית לא קורות בגלל מה שאמרתם — אלא בגלל מה שלא העזתם להגיד!

וכן, זה בדיוק מה שלימדו אותי בשיעור הראשון בחוג לתקשורת: מוען–מסר–נמען.

אבל בשיעור השני לימדו משהו עוד יותר חשוב: בלי היזון חוזר — אתם לא מנהלים תקשורת. אתם מנהלים מאותו רגע מערך ניחושים והשערות.

בואו נהיה רגע כנים:

כמה פעמים יצאתם משיחת משוב ואמרתם לעצמכם “נו, הוא בטח הבין”?

ספויילר- הוא לא

וכמה פעמים "ריככתם" מסר כדי שלא לצאת רעים — ואז הופתעתם כשהעובד היה בשוק מוחלט מהחלטה שהייתה צפויה לעיניכם?

תקשורת ארגונית לא קורסת בגלל מקצועיות. היא קורסת בגלל פחד מלדבר ברור.

שיקוף של דקה.

תיעוד של שורה.

שאלה אחת פשוטה:  "אתה מבין את מה שאמרתי עכשיו?"

אלה הדברים שמגדירים אם הארגון שלכם יתקדם — או ייתקע בלופים אינסופיים של דרמות מיותרות.

אפשר להגיד את האמת.

אפשר להגיד אותה בצורה מכובדת וכנה.

אבל צריך להתחיל מלהפסיק לפחד מהאמת.

כי אם אתם לא תגידו אותה — המציאות כבר תגיד אותה בשבילכם.

והניסוח שלה כבר יהיה פחות נעים.. לכולם.