top of page

חוזה לך ברח...

  • לפני 3 ימים
  • זמן קריאה 1 דקות

ב - 20 השנים האחרונות (אמא'לה, איך הזמן טס 😊) ליוויתי עשרות אם לא מאות תהליכי צמיחה ושינוי בארגונים. אם יש דבר אחד שלמדתי, זה שמעבר לחוזה העבודה החתום קיים חוזה חשוב הרבה יותר: החוזה הפסיכולוגי.


מדובר בסט הציפיות הלא כתובות שאומר "מה אני נותן לארגון ומה אני מקבל ממנו בתמורה (מעבר לכסף)".


בעולם העבודה החדש, החוזה הזה עובר טלטלה.

כשהעבודה הפכה להיברידית, כשהמסכים החליפו את פינת הקפה - "הדבק" הארגוני נשחק. עובדים מרגישים פחות "שגרירים" ויותר "קבלני ביצוע".


איך יודעים שהחוזה הפסיכולוגי שלכם בסכנה? כשקורה אחד או יותר מאלה:

1. כשעובדים מצוינים מתחילים לעשות רק את ה"מינימום הנדרש"

2. כשיש תחושת "אנחנו והם" בין ההנהלה לעובדים

3. כשהמיתוג שלכם בחוץ נראה נוצץ, אבל בפנים האנשים שחוקים (יש לי לא מעט טיפים איפה אתם יכולים לראות את זה גם בלי שיגידו לכם)


החדשות הטובות? חוזה פסיכולוגי אפשר לחדש. לא מדובר בתקציבי עתק, אלא במילה שאני חוזרת עליה שוב ושוב - דיוק.

זה דורש להסתכל לאנשים בעיניים, לבנות תהליכים או לדייק תהליכים קיימים שרואים את העובד כבעל משמעות וערך וכתוצאה מכך - כשגריר.


מדובר בסופו של דבר על מיתוג מעסיק שמתחיל מבפנים, בגאוות היחידה שניצור, בתחושת המשמעות שנכניס לרוח הארגון.


ארגון שמשקיע בחוזה הפסיכולוגי שלו לא צריך לרדוף אחרי טאלנטים – הם כבר שם, והם רתומים מתמיד.


מנהלים, מה הדבר האחד שגורם לעובדים שלכם להרגיש שגרירים של הארגון היום?



 
 
 

תגובות


bottom of page